פיצה

קצת רקע:

הפיצה היא ללא ספק אחד המאכלים האהובים בעולם כולו. הפיצה נוצרה באיטליה של ימי הביניים, אבל השורשים שלה עתיקים הרבה יותר. ההיסטוריונים טוענים כי כבר במאה ב-6 לפני הספירה השתמשו היוונים במאפי בצק בתור בסיס להגשה של מאכלים. ומאז רווח המנהג ברחבי אגן הים התיכון, ובהמשך הוא הגיע גם עד התרבויות הערביות שבצפון אפריקה. במאה ה-10 לספירה, כשכבשו המורים, מוסלמים מצפון אפריקה, חלקים מדרום איטליה, הם הביאו את מאכל הפיתה, ולא סתם כך קיים דמיון בין המילה פיתה למילה פיצה. המילה פיצה נוצרה בנאפולי, העיר שבה הוקמה הפיצרייה הראשונה בעולם. מקור המילה היא באיטלקית ומשמעותה עוגה או פשטידה. אמנם האיטלקים לקחו מהאימפריה הרומית את המנהג להכין מאפים מרודדים, אך הם שכללו את מאפה הפיצה בעקבות התלהבותם מהפיתה הערבית שמולאה באוכל. אמנם ההשראה לתוספות באה מהפיתה הערבית, אך האיטלקים הניחו את התוספות מעל לבצק ואפו אותם, ולא בתוך- כמו הערבים.

רוטב העגבניות:

אז מתי נוסף רוטב העגבניות לפיצה?

העגבנייה הגיעה לאירופה בתחילת המאה ה-16 כאשר האירופאים הגיעו לפרו שבדרום אמריקה. וכך העגבנייה הפכה במהרה למוצר מזון בשימוש אצל העניים, והעניים מאזור נאפולי היו הראשונים שהוסיפו את העגבניות לבצק הפיצה. רוטב העגבניות הפך להצלחה ובהמשך התפשט ברחבי אזור נאפולי, ועם השנים לכל איטליה ולכל העולם. הפיצה נחשבה אז למאכל עממי. אך השינוי קרה כאשר מלכת נאפולי הגישה פיצות לאורחיה, ובהדרגה החלו גם בני המעמד העליון באיטליה לאהוב את טעם הפיצה הנפוליטנית. זאת ועוד: בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 איטלקים רבים היגרו לאמריקה והפיצה הפכה שם למאכל פופולרי. עם הזמן האיטלקים פתחו פיצריות זולות ומאכל זה הפך למאכל רחוב אמריקאי פופולרי.

סוגי פיצות:

ישנם מספר סוגי פיצות המאופיינות בתכונות שונות, נפרט על חלקן:

פיצה נפוליטנית: מאופיינת בשוליים עבים, החלק הפנימי מורכב מבצק רך ודק במיוחד. הפיצה הנפוליטנית נאפית בתנור לבנים ובטמפרטורה גבוהה של כ-485 מעלות באפיה קצרה במיוחד של עד 90 שניות.

פיצה מרגריטה: פיצה מרגריטה היא הפיצה האיטלקית הנמכרת ביותר בעולם. פיצה זו נקראת על שם מרגריטה, נסיכת סבויה, שהייתה מלכת איטליה. הפיצה מבוססת על רוטב עגבניות, גבינת מוצרלה ועלי בזיליקום. בשולי הפיצה מושחים שמן זית.

קצת היסטוריה על פיצה מרגריטה: אז כיצד "נולדה" פיצה מרגריטה? בשנת 1889 מלך איטליה, אומברטו הראשון, הגיע לעיר נאפולי עם אשתו, המלכה מרגריטה די סבויה. וכך בין פגישות שונות וסיור באתרים המקומיים, הם בילו בסעודות שונות בארמון בו התאכסנו. למעשה, הפיצה המקומית הייתה המאכל האהוב על התושבים העניים, בשל חומרי הגלם הזולים- קמח, גבינה, עגבניות ופירות ים שהיו מפוזרים על הפיצה. לכן המלכה ביקשה מרפאלי אספוזיטו, שהיה מומחה הגדול ביותר להכנת פיצה באותה התקופה, שיכין בשבילה פיצה מיוחדת במינה שתהיה טעימה וגם נעימה לעין. וכך אספוזיטו חזר למלכה עם פיצה שהורכבה מבצק, מרוטב עגבניות מתובל, מגבינת מוצרלה וממספר עלי בזיליקום. המלכה התפלאה מהמראה, טעמה את הפיצה ואמרה שזו פיצה טעימה. אספוזיטו הסביר שהמרכיבים הם מחווה לדגל איטליה- רוטב עגבניות אדום, מוצרלה לבנה והבזיליקום הירוק וזה נעשה במיוחד לכבוד המלכה. וכאשר המלכה שאלה כיצד נקראת הפיצה, אספזיטו ענה לה: "פיצה מרגריטה". כיום ניתן למצוא את פיצה המרגריטה הקלאסית בפיצריות רבות.

פיצה סיציליאנית: פיצה עבה ורכה מהפיצה הנפוליטנית. הפיצה נעשית מקמח דורום ונאפית ב- 300 מעלות למשך 3-4 דקות.

פיצה מרינרה: הפיצה כוללת רוטב עגבניות, שום, שמן זית ואורגנו. פיצה זו הייתה פופולרית אצל יורדי ים עניים משום שלא כללה גבינה וכך הייתה נשמרת זמן רב מבלי להתקלקל.

פיצה רומאית: פיצה פריכה ואוורירית. הפיצה עבה יותר מהפיצה הנפוליטנית ובעלת צורה מוארכת ותחתית קריספית במיוחד. זמן הכנתה ואפייתה ארוך יותר.

פיצה ביאנקה: פיצה זו שונה מסוגי הפיצה הקלאסיים בכך שרוטב פסטו או רוטב על בסיס שמנת מחליפים את רוטב העגבניות.

אז אם קריאת המאמר עשתה לך חשק לאפות פיצה טובה וטעימה, או שאולי אתה בעל פיצרייה או מתכנן לפתוח פיצרייה, או שאולי אתה זקוק לתנור פיצה לבית הקפה שלך- אין זו בעיה כלל! בחברת "קירוסקאי- פלבם" תוכל ליהנות מתנור מקצועי לפיצה, למשל תנור Effeuno האיטלקי המותאם לאפייה ביתית או מקצועית. כמו כן, החברה מציעה מגוון רחב של מוצרים איכותיים ממיטב המותגים, ביניהם תנורי פיצה מקצועיים כמו Pizza Master, ומספקת ייעוץ ושירות אדיבים בתחום המטבח המקצועי.